|
1) בתחילת הספר מופיע קטע מאלף על שינוי דרכו של מורטינסון: "ערב אחד הוא שכב לישון, בצד מדורה שניזונה מצואת יאק, בתור מטפס הרים שאיבד את דרכו, ובבוקר, אחרי שחלק עם מארחיו קומקום של תה-בחמאה ושרך את שרוכי נעליו, הפך כבר לפעיל הומניטרי שמצא מסלול בעל משמעות לשארית חייו" (עמ' 16–17, עמ' 14–15 במהדורה השנייה). מה הפך את מורטינסון בשל במיוחד למהפך שכזה? האם קרה לכם אי פעם דבר דומה?
|
|
|
2) רלין מתאר את מורטינסון על כל חולשותיו, ומציג אותו כגיבור אך גם כאדם בעל פגמים ומספר תכונות מרגיזות. דונו כיצד בחר רלין לכתוב על אופיו של מורטינסון – הפרטים שבחר בהם, נקודת המבט, האופן שהוא בונה בו את התיאורים והמצבים. האם מורטינסון הוא אדם שהייתם רוצים להכיר, לעבוד אתו או שיהיה שכן או חבר שלכם?
|
|
| 3) במרכז הספר עומד מסר חזק אך פשוט: לכל אחד, בפני עצמו, יש הכוח לשנות את העולם – כוס תה אחת בכל פעם. אבל הספר ממחיש באורח דרמטי את אבני הנגף הניצבות בדרכה של הפילוסופיה הזאת: מלחמות עקובות מדם ניטשות בין צבאות אדירים, דעות קדומות, קנאות דתית, מחסומים תרבותיים. מה דעתכם על הפילוסופיה הגורסת "כוס תה אחת בכל פעם"? האם אתם סבורים כי החזון של מורטינסון עשוי להביא לשינוי משמעותי ומאריך ימים? |
|
|
4) האם הכרתם פעם אדם כמו מורטינסון? האם חוויתם אי פעם יצירת שינוי בעצמכם באמצעות מעשים של נדיבות, סיוע או מנהיגות?
|
|
|
5) הבלטים הם אנשים תקיפים אך מסבירי-פנים, אדיבים אך נוקשים, נחושים לשפר את מצבם אך תקועים בעבר. דונו בתגובותיכם כלפיהם וכלפי הקבוצות האחרות שמורטינסון מנסה לסייע להן.
|
|
|
6) אחרי שמשפחתו של חאג'י עלי מצילה את חייו של גרג, הוא חושב כי לעולם לא יוכל "לפרוע את החוב שהוא חש שהוא חייב למארחיו בקורפה" (עמ' 49, עמ' 47 במהדורה השנייה). דונו בתחושת החבות הזאת כמפתח לאופיו של מורטינסון. מדוע חש מורטינסון שהוא חייב לחזור לאזור שוב ושוב? האם עד סוף הספר הוא פרע לדעתכם את חובו?
|
|
|
7) אזכורים רבים של גן העדן שזורים בספר – בית ילדותו של מורטינסון בטנזניה, נופי ההרים, אפילו ברקלי שבקליפורניה, כולם מכונים "גן עדן". דונו במונח גן עדן, זה האבוד וזה שחוזרים אליו, וכיצד הוא משפיע על שליחותו של מורטינסון.
|
|
|
8) המעבר של מורטינסון מחיי מטפס הרים בטלן לגיבור של מפעל הומניטרי נראה חפוז מאוד. אולם במבט לאחור, ברי כי תחושת השליחות שלו נעוצה עוד בילדותו, בערכים של הוריו, וביחסיו עם אחותו כריסטה. דונו בהיבטים השונים של אופיו של מורטינסון – מטפס ההרים חסר הדאגות, אח חדר המיון, הבן והאח המסור, ומי שעומד בראש מפעל הומניטרי. האם ניתן לראות בו ממשיך דרכו של אביו?
|
|
|
9) "ציפיתי לדברים כאלה ממולא כפרי נבער, אבל לקבל מכתבים כאלה מאמריקאים – זה גרם לי לחשוב שאולי אני צריך פשוט לוותר" (עמ' 308, עמ' 314 במהדורה השנייה), העיר מורטינסון אחרי שהתחיל לקבל מכתבי שטנה בעקבות אירועי אחד-עשר בספטמבר. מה היתה תגובתכם למכתבים שמורטינסון קיבל?
|
|
|
10) מורטינסון נתקל בדרך במכשולים רבים – הוא חסר פרוטה, חברתו זורקת אותו, הוא נאלץ להקים גשר קודם שיוכל לבנות את בית הספר, בריאותו נפגעת, והוא מטריף את משפחתו. דונו בחיכוכים החוזרים ונשנים עם הכישלון וכיצד הם השפיעו על דעתכם ביחס למורטינסון ולמאמציו.
|
|
|
11) המחברים כותבים כי "הבַּלטים [החזיקו] במפתח לאושר מהזן הבלתי-מתוסבך, זן שהלך ואפס מן העולם המתפתח" (עמ' 145, עמ' 146 במהדורה השנייה). פשטות החיים השלווה הזאת היא, כמדומה, הדבר שמושך את מורטינסון אל תושבי הכפר. דונו בפנים בעד ונגד החדרת ה"ציוויליזציה" לקהילה ההררית.
|
|
|
12) הספר ברובו הוא הרהור על פירוש הדבר להיות זר הנטמע בתרבות אחרת. דונו בחוויותיכם ממפגשים עם תרבויות זרות – דברים שלמדתם, טעויות שעשיתם, אי-הבנות שהתרחשו.
|
|
| 13) האם הספר שינה את השקפותיכם על אודות האיסלאם או על מוסלמים? חשבו על כוהן הדת סייד עבאס, וגם על איש הדת שהוציא פתווה נגד מורטינסון. סייד עבאס מפציר באמריקנים "להעמיק ולהסתכל בחדרי לבנו ולראות כי רובנו הגדול אינו עשוי ממחבלים, כי אם מאנשים טובים ופשוטים" (עמ' 289, עמ' 295 במהדורה השנייה). דונו באמירה הזאת. האם הספר גרם לכם לרצות ללמוד עוד על האזור? |
|
|
|
לקוראים: במהדורה השנייה של הספר שונה הכתיב של כמה משמות המקומות.
השינוי העיקרי הוא בשם הכפר קוֹרפֶה - זו צורת ההגייה הנכונה של השם. |
|